הסכנה שבהתייעצות עם AI במקום תהליך מקצועי

יש סכנת נפשות אמיתית בהתבלבלות בין שיח עם מערכת בינה מלאכותית לבין תהליך טיפולי מקצועי..
לא כי ה AI הוא רע.. אלא כי הוא לא יודע לעצור אדם מלהעמיק בטעות שלו..
הצ׳אט בנוי להקשיב.. להכיל.. לשקף.. ולעיתים גם להסכים..
במצב רגשי טעון זה יוצר ליטוף תודעתי.. חיזוק תחושת הצדק.. והעמקה של הנרטיב הפנימי הקיים..
במקום תנועה.. נוצר קיבוע..
אני בודקת את זה שוב ושוב בעצמי..
ולוכדת טעויות מהיסוד..
השלמות לוגיות.. חיזוקים רגשיים לא מדויקים.. והחמצה של גורם האחריות האישי..
אני מכירה לא מעט אנשים שנשענים על זה..
וכך לאט לאט משליכים את כל הסיפור על הצד השני..
בן זוג.. הורה.. בוס.. מטפל..
והאחריות האישית נעלמת מהשיח..
הקשבה אמפתיה הכלה והבנה הם תנאי בסיס..
בלעדיהם אין טיפול..
אך הם לא הכלים שמייצרים שינוי וריפוי..
שורש הבעיה הוא תמיד אמת פנימית שכואב מאוד לפגוש..
לא כאב רגשי מופשט.. אלא כאב גופני ממשי..
כיווץ.. לחץ.. הצפה.. ניתוק..
ושם בדיוק מופיע הטריגר..
ברגע שמתקרבים לשורש האמיתי מופעל מנגנון ההישרדות..
עוצרים.. מגנים.. משליכים.. תוקפים.. בורחים..
ולעיתים גם מפנים אצבע מאשימה כלפי המטפל עצמו..
וזה מובן..
זו הדרך שעזרה לנו לשרוד עד היום..
אבל טיפול אמיתי לא עוקף את הטריגר..
הוא פוגש אותו..
מזהה אותו..
ומנטרל אותו בצורה בטוחה ומקצועית..
רק כשמנטרלים את הטריגר הבעיה נפתרת באמת..
וההגעה אליו היא חלק בלתי נפרד מהטיפול..
לא שלב שאפשר לדלג עליו..
ליטוף בלבד לא מרפא..
כי אם האדם היה מאמין לליטוף הזה באמת..
הוא לא היה מגיע לטיפול מלכתחילה..
טיפול מקצועי עוסק בעובדות..
בדפוסים חוזרים..
במנגנונים..
ביחסי גוף נפש..
ולא רק בתחושות רגעיות..
להגיע לייעוץ מקצועי זו לא בושה..
זו אחריות..
זו בגרות רגשית..
וזו בחירה בחיים עם תנועה ולא עם קיבעון..
ולכל בעיה יש יותר מפתרון אחד..
אבל רק כשמסכימים לפגוש את האמת..
אפשר לבחור באמת..

הכל בחיים מתחיל ומסתכם בחוסר אהבה עצמית, חוסר תקשורת ותחושה פיזית לא נעימה בגוף..

ולכל זה יש פתרון..

אני כאן ללמוד וללמד לעשות ולקיים..